בריכה כמשל לחיים

יש מי שמגיע לבריכה ושוחה בה בדיוק בין הקווים,

קילומטר או שניים, כל שבוע פעמיים בשבוע, כל שבוע

ויש מי שמגיע לבריכה ומשתכשך רק ברדודים,

יש מי ששוחה היטב,

ומי שלא מעז להתרחק מהקיר,

יש מי שבא בשביל השמש,

ומי שבא בשביל הילדים.

יש מי שבא בשביל החברים והמשחקים ולא מרטיב אפילו את הידיים,

ומי שלא יוצא לרגע המים.

יש את זה שבא – גופו לצרוב,

ואת זה שליטר קרם משח עורו.

אהה, ויש גם שניים שלושה שבאו לעבוד.

כל אחד צריך משהו, כשהוא בא לבריכה...

לכולנו צרכים, דומים ויחד עם זאת שונים (במקום, בזמן, במינון...)

הקשבה לצרכים שלי, של האחר,

מאפשרת לנו לחיות יחד – חיים שלווים ולרוב ללא חיכוכים.

אני סקרנית לדעת, מי מכם חושב לעתים קרובות במונחים של צורך? ומי לא?