גבולות - האם, מתי ואיך?


כל הורה לבני שנה ואילך מתעמת מתישהו עם 3 שאלות:

איך יודעים אם לשים גבולות לילדים (ולהסתכן בעימות),

או לוותר (ולהרגיש שאולי זה לא נכון לנו ולילדים).

ואם כבר מחליטים לשים גבול, איך לעשות את זה?

אז הנה התשובות "על רגל אחת":

שאלה 1 - לשים גבולות, או לא לשים?

דבר ראשון שאלו את עצמכם -

האם אתם שמים את הגבול מתוך הרגל,

כי ככה ראיתם את כולם עושים

או כי אמרו לכם ש"ילדים צריכים גבולות".

ההצעה שלי - לפני הכל הקשיבו לעצמכם.

קחו לעצמכם זמן קצר להבין מה חשוב לכם (שיקרה) ולמה,

לפני שאתם שמים את הגבול.

לפעמים חשוב לשים גבול ולפעמים זה מיותר -

מקשיבים לעצמנו ולפי זה מחליטים.

שאלה 2 - למה, והאם בכלל אפשר לשים את הגבול באופן כזה

שישמור על החיבור עם הילד שלי?

כמעט לכל אחד, גם לילדים שלנו, קשה לשמוע 'לא'.

הפרשנות שלהם יכולה בקלות ללכת למקום המוכר של:

'לא אכפת להם ממני, לא רואים אותי ולא מבינים אותי כאן'.

ואם זה מה שעולה אצלם, אנחנו נפגוש בהתנגדות,

בכעס ובהיסגרות, שיולידו התנגדות, החמרה של ההתנהגות

ובטווח הרחוק - ריחוק.

וכאן, אם אנחנו מודעים לכך אנחנו יכולים לעשות משהו אחר.

וכן, בהחלט אפשרי גם להציב גבולות וגם לשמור על חיבור

המשיכו לשאלה הבאה כדי להבין איך לעשות את זה.

שאלה 3 - איך שמים גבולות - וגם שומרים על חיבור?

קודם כל אפשר לשים גבול אסרטיבי גם בלי לכעוס -

(אנחנו מצמידים להצבת הגבול את הכעס, לפעמים מתוך הרגל).

ובנוסף להסביר לילדים מתוך אלו צרכים שלנו (מה שחשוב לנו בפנים)

אנחנו בוחרים להגיד את ה'לא'.

מיד בהמשך לזה חשוב שנעבור ונבדוק עם הילד שלנו

מה קורה לו ואלו צרכים שלו אינם מתמלאים.

"אתה מאוכזב?", "היית רוצה עכשיו לקבל את זה? ולהחליט בעצמך?"

כשאנחנו עושים את זה,

הילד שלנו ירגיש שאנחנו נותנים מקום לחוויה הפנימית שלו,

שאנחנו רואים אותו ומבינים אותו,

גם אם אנחנו לא מאפשרים לו לעשות משהו שהוא רוצה בו עכשיו.

התוצאות של גבולות מודעים ומקרבים:

בטווח הקצר -

· הילדים שלנו מרגישים שראו אותם על אף שאמרו להם 'לא'.

· הם פחות מונעים מצורך להתנגד ולהתבצר בעמדתם

· הם יותר מוכנים להתגמש

· ואנחנו חווים יותר קלות.

בטווח הארוך -

· אנחנו שומעים לאורך זמן את מה שחשוב להם

ויכולים לחשוב על מרחבים שבהם כן נוכל לאפשר להם

את מה שהם רוצים בו,

· והם חווים שאמא ואבא מבינים אותם,

יודעים מה חשוב להם ונותנים לזה מקום.

באופן הזה הצבת גבולות הופכת להזדמנות

ליצירה של תנועה הדדית וחדשה של התקרבות,

שהופכת את ההתנהלות בבית ליותר קלה לנו ולהם.


2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

בסיסי