top of page

לבחור ולא לשכוח


ביום הזיכרון וביום השואה אנחנו פוגשים את התופעה שוב ושוב,

אבל לא רק.

לאחר מותו כולנו מדברים בשבחו של אדם.

מה שמדהים הוא להבין שכל אחד ואחד מהם, אכן ראוי לשבחים האלו, הם לא הומצאו להאדרת שם המת. כל הטוב הזה היה חלק מהם.

אמיצים, נדיבים, חכמים, יפים, נחושים, תלמידים מצוינים, חברים נאמנים, אחים למופת, רגישים, מצחיקים, שנונים, חדים ....

אחיי, גיבורי,

גיבורי התהילה.

מה שעצוב הוא שבעודנו בחיים, רובנו, לא "זוכים" לקבל בד"כ משובים - אלא שליליים...יוצא מכך, שחלקם (אולי הגדול) – בכלל לא ידע שהוא כזה...

בד"כ מבלי להתכוון ולרוב מתוך כוונות טובות (לתקן, לשנות, לשפר) כשמשהו נעשה שלא כמו שצריך...יגיע המשוב מהסביבה. למשוב הזה קוראים ביקורת. לעומת זאת, כשהכל מתנהל "כרגיל", אנחנו לרוב לא מקבלים משוב.

כהורים, אנחנו חלק מהסביבה. שנים רבות אנחנו הסביבה המשמעותית והעיקרית לילדים שלנו.

כל אחד מאתנו אם יושיבו אותו מול דף ריק, לכתוב רק טוב : מעשים, התנהגויות, תכונות, של הילדים שלנו ושל בני הזוג שלנו ובכלל אהובים שלנו – היינו מוצאים שפע מזה, שפע של טוב שקיים בכל אחד ואחד מהסובבים.

העניין הוא הבחירה. על מה מתבוננים. איפה הפוקוס.

מה עושים עם כל הטוב הזה בימי חול? בד"כ מחביאים (במקרה הטוב מציינים לעצמנו).

מה עושים עם כל הטוב הזה כשנפרדים, חלילה, ממישהו? מוציאים אותו החוצה, לטבול ולהשתכשך פעם אחת במפל הטוב הזה, להוציא אותו לאור רגע לפני שכל זה בלאו הכי מתאדה.

במותם ציוו לנו את החיים, אני אומרת לפעמים גם את הדרך.

לבחור להתמקד בטוב, להגיש אותו לסובבים אותנו, לא להחביא, לא לשמור ליום הולדת – זאת דרך.

ו...מהמם/ת, מדהימ/ה, חיים שלי... זה נעים...אולי לרגע אנחנו אפילו נוטים להאמין, שיש למילים האלו כתובת ברורה שהיא רק אנחנו...אבל, ברגע הבא כשאותן מילים מופנות לאחר כ"מטבע עובר לסוחר", האכזבה היא עצומה.

תהיו ספציפיים במציאת הטוב, תארו מה מרשים אתכם במעשה או בתכונה ואם זה ילד, אל תשכחו להגיד לו מה זה אומר עליו.

"ראיתי כמה היית עייף ובכל זאת התגברת והמשכת ללכת..., אני גאה בך!!!, זה אומר עליך שכשאתה רוצה משהו, אתה יכול להשיג אותו!"

אני קוראת לזה – "לשתול פס קול חיובי בילדים, על עצמם".

ואל תשכחו גם את בני הזוג. גם הם זקוקים לזה. אני יודעת, זה נשמע בהתחלה מביך ואולי לא קל לחלקנו (לי לקח זמן, וגם היום לא מהמצטיינים)...אבל, כשנחשפים לאווירה שהפרגון הזה יוצר זה שווה כל רגע של מאמץ!

"שמעתי אותך מתמודד/ת איתם, בזמן שישנתי, תודה, לא מובן מאליו..."

יאללה, תחליפו משקפיים. תפחיתו בביקורת, בלאו הכי היא לא בונה אף פעם כלום, חפשו את הטוב, הוא לא מגיע עם מותנו...הוא נמצא בנו תמיד. תוציאו אל האור את הטוב בסובבים אתכם. וואו, כמה טוב זה יעשה להם וגם לכם.

תזכרו, זה הכל עניין של בחירה ו...פוקוס.


צפייה 10 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentários


bottom of page