מותר לכעוס!
אבל -
יש דרך גם כשכועסים:
מותר לדבר על רגשות (גם שונא אותך - לגיטימי)
אסור לפגוע בעצמי (להטיח את הראש בקיר, למשל…)
אסור לפגוע באחרים (גם לא מילולית)
אסור לפגוע בסביבה (כמו למשל להעיף את השלט על הרצפה)
ושנייה לפני שאתם צוחקים אל מול הכללים האלה (כי איזה ילד כועס עומד בהם…?):
ברור שלא קובעים אותם כש"הפיוז כבר קפץ"!
אלא רק אחרי האירוע כשכולם רגועים,
מה עושים עם הכעס הזה?
מדברים על האירוע הבא…
ולא שוכחים להחליט יחד מה כן. מה מותר.
איך מותר לכעוס.
כעס הוא אחד הרגשות שמעסיקים אותנו כמבוגרים שמגדלים ילד,
כעס לא מווסת עלול לגרום לחוסר נוחות והפרעה אמיתית לילד ולסביבתו -
כמו גם פחד לא מווסת שהוא רגש שלא מתעלמים ממנו,
גם הוא עלול לגרום לחוסר נוחות לילד ולסביבתו,
לעומתם, קנאה? אכזבה? חוסר ביטחון? שעמום? עלבון? לחץ? חוסר אמון? בלבול?
כל אלו נשארים לרוב עמוק בתוך הילד.
הם מכתיבים את ההתנהגות שלו - ברור,
אבל לילד ולסובבים אותו - לא תמיד יש מושג מה קורה איתו.
כש"הדם עולה לראש"
מול ילד כעסן נדמה לנו המבוגרים שיש לנו שתי אופציות:
להיכנע או להילחם
כל הורה שהתנסה בהן, יודע מראש ששתי הדרכים פסולות ומובילות למבוי סתום.
ילד כועס (כמו גם מבוגר) הוא ילד שמגיב למציאות לא רצויה מבחינתו!
הכעס הוא ביטוי לרצון שלו - לשנות את הדברים כאן ועכשיו!!!
הכעס הוא רגש מורכב! (מחביא בתוכו רגשות אחרים)
מתחת לכל כעס יסתתרו בד"כ אחד או יותר מהרגשות הבאים:
חוסר אונים, עלבון, פגיעות.
להסתכל על ילד כועס מבעד להבנה הזאת:
למה הוא כועס כרגע? אולי נעלב? אולי היה רוצה שיקרה ככה וככה
אבל לא יכול היה לגרום לזה לקרות?
אולי נגענו בנקודה רגישה אצלו וכואבת?
לכן חשוב כל כך:
לשקף לילד את כעסו (לא בזמן אמת, רק כשנרגע),
לא לכעוס על הכעס שלו.
לאפשר לו להבין בעצמו מה קרה לו...
לאפשר לו כלים נוספים ואסטרטגיות לביטוי הכעס, במקום אלו שאנחנו אוסרים (לדוגמה, מותר להגיד שאתה כועס מאד, ואפילו להרים קצת את הקול).
רגשות הן שפה!
מי שלומד את השפה הזאת יידע להתנהל טוב יותר בעולם,
יידע לבחור בשביל עצמו יותר נכון ומדוייק את ההתנהגות,
ולא פחות חשוב - יידע לגייס את הסביבה ולהשפיע עליה לטובתו.
ללמוד את שפת הרגשות,
זה אומר ללמוד לתקשר עם הסביבה שלנו בדרך יותר נעימה ואפקטיבית.
אז אם יש בכם רצון להעניק לילד/ה שלכם שפה נוספת,
שפה שיבינו בעזרתה את עצמם ואת סביבתם - טוב יותר,
שפה שמאפשרת כל רגש ומאפשרת לו ביטוי בדרך יעילה ולא פוגענית,
תתחילו להתבונן בלב שלהם ושלכם, לנחש מה נמצא שם כרגע,
ולשאול עם המון חמלה אם צדקתם. קוראים לזה אמפתיה.
צעד קטן - שהוא א' ב' בשפת הרגשות.
Comments