טיפ מס' 1 להשגת שיתוף פעולה מילדים:
תגידו להם לפני, תנו להם התראה דמיינו אתכם נוסעים במכונית, נעזרים בניווט של הוויז אלא שיש בו תקלה, ההוראות שאתם מקבלים ממנו לא ניתנות לכם מראש (״בעוד 400 מ׳ פנו ימינה״) אלא ההוראה ניתנת ברגע שאמורה להתבצע (״עכשיו, פנו ימינה!!!״), ומה אם אני בנתיב השמאלי באיילון…? מקווה שבחרתי בדוגמה טובה מספיק כדי להמחיש לכם את הצורך גם של הילדים בידיעה מראש של מה שהולך לקרות, מה מצופה מהם, מתי זה צריך להיעשות…? כל אלו עומדים בסתירה גמורה למצב שבו אנחנו ״נוחתים״ על הילדים שלנו עם דרישה ומצפים מהם שיפסיקו לעשות את כל מה שהם עושים כרגע, ויתפנו לעשות את מה שביקשנו מהם: ״תכבה את הטלויזיה עכשיו! כנס מיד למקלחת! קודם כל שיעורים!״
תכל'ס – מה עושים?
· דבר ראשון, משתפים את הילד בתמונה השלמה (אם זה סדר יום: נאכל, אח״כ זמן משחק, מקלחת, ותוכל לצפות בטלויזיה אם תרצה…).
- הצעד הבא מיידעים אותו בין הפעולות ובמיוחד לפני הפעילות שהוא הכי פחות אוהב...״עוד עשר דקות מקלחת...״
- חשוב לא פחות לתת לילד טווח של זמן לביצוע הפעולה שאנחנו רוצים שיבצע: (עד א. ערב, לפני שאתה מדליק טלוויזיה, לפני שאני חוזרת הביתה).
זכרו: לילדים צעירים תחושת הזמן היא אחרת לגמרי משלנו המבוגרים, מעבר לכך הם אף פעם לא יראו עד הסוף את ההשפעה של הביצוע שלהם או אי ביצוע על מה שקורה באופן כללי לאחר או לבית.
טיפ מס' 2 להשיג שיתוף פעולה עם ילדים:
להצביע על הכאב/ הבעיה.
אין דרך יעילה יותר לעורר התנגדות של ילדים מאשר לדרוש מהם לבצע משימה כלשהי, בזמן שכל תשוקתם ורצונם נמצאים במקום אחר לגמרי…
האמת? בדיוק כמו אצל מבוגרים.
אז מה עוזר לנו המבוגרים לבצע עשרות פעולות ביום שעל רבות מהן היינו מוותרים בשמחה?
מה מניע אותנו בהיעדר תשוקה ורצון?
אחד הדברים הוא הבנת הצורך ובעצם המשמעות של המשימה שעומדת בפנינו.
קורה לא אחת שאנחנו טועים לתת לילדים רק את ״השורה התחתונה״ ללא המשמעות שלנו ברורה כל כך:
- תשמור על הטלפון הזה טוב טוב, אם הוא מתקלקל אין חדש! תזכור! (המשמעות: אנחנו עובדים קשה כדי לקנות מכשיר כזה, ולא נוכל/נסכים לרכוש עוד אחד בקרוב…וגם, זה החלק שלך בדיל של קניית הטלפון אנחנו - קנינו, אתה - שומר)
- אני צריכה את העזרה שלכם כאן, למה אף אחד לא עוזר?? (המשמעות: יש פה משימה ואני זקוקה לכם כדי להתגבר עליה.)
תכל'ס – מה עושים?
בהגדרת הבקשה לשיתוף פעולה הגדירו את הכאב/ הבעיה ובכך תאפשרו לילדים לפעול מתוך משמעות ורצון לתרום לפתרון הבעיה, שזה שונה מהצורך לפעול כי אמרו להם. לדוגמה: ״ממש קשה לי לראות את הבלגן בבית, זה מוריד לי את מצב הרוח! אני צריכה את העזרה של כולכם, כדי לסדר את כל זה כי אני עייפה ולא אצליח לבד, מי מוכן לעזור לי?״
זכרו: ילדים כמו מבוגרים ישמחו לשתף פעולה, לעזור ולהרגיש משמעותיים ובעלי ערך! התפקיד ש
לנו הוא להציג את הבקשה שלנו בדרך שתדגיש את התרומה והערך שלהם.
טיפ מס׳ 3 להשגת שיתוף פעולה ביתר קלות:
להצמיד פעולה לא אהובה לפעולה נחשקת.
כמונו המבוגרים גם הילדים זקוקים למוטיבציה כדי לבצע מטלות בעיקר אם אלו מטלות שלא אהובות עליהן.
תכל'ס – מה עושים?
כשאנחנו מבקשים מהילדים לעשות משהו שהם לא רוצים לעשות (ובטח לא עכשיו), נוכל לגייס אותם הרבה יותר אם נצמיד לכך פעולה שישמחו לעשות אותה, לדוגמה:
״תכנס למקלחת ומיד אח״כ נוכל לשחק יחד במשחק שאתה אוהב״, ״תסיים את השיעורים ותוכל להזמין חבר״ וכו׳.
זיכרו: ילדים כמו מבוגרים מונעים בעיקר מחיפוש אחרי פעילויות מתגמלות שלא לומר מענגות, שיעורי בית ומקלחות לא נמצאים ברשימת המענגים והמשמחים אצל רוב הילדים אבל כן יכולים להיעשות על ידם ביתר קלות אם יהוו גשר או "כרטיס" לפעילות אחרת משמחת ומענגת יותר.