כמה "הקלה" הרגשתי כשהבנתי שהנערים שהשתתפו באונס הם מבתים טובים.
לא הכל אבוד - הבית שלהם, לפחות, טוב.
אז זהו, לא באמת, לא ממש, משהו שם...איך לומר? אין לי מילים!
יש פה פער שאני לא יכולה להכיל: אנס מבית טוב -
כי איך זה יכול להיות שבית טוב מצמיח בתוכו מישהו,
שלוקח לעצמו את גופו של אדם, משתמש בו כאילו היה נייר עיתון.
אז מה זה בית טוב?
בית שמחנך לערכים
בית שיש בו הורים שמסמנים דרך
בית שיש בו שיח על אסור ומותר
שיש בו ראיית האחר - בכל עניין ("זה בסדר מבחינתך?")
שיושביו לא דורכים אחד השני. להיפך.
בית שיש בו אכפתיות אחד כלפי השני.
בית שיש בו לפחות הורה אחד שמתעניין, שיודע מה קורה עם ילדיו,
הורה שהאכפתיות והאהבה שלו מצמיחה ילדים שיודעים מה הם שווים,
ילדים שבטוחים בעצמם מספיק,
דבר שמאפשר להם לא להיות אחד מהחבר'ה - האלה(!) בסיטואציה כזאת,
הורה שהנוכחות שלו באפיזודות רבות בהתבגרות הנער,
מווסתת את יצריו הגואים - שותלת לו תמרורי אזהרה:
עם מי לא? למה לא? מה ההבדל בין מה שרואים במסכים לבין מה שקורה במציאות!
למילים יש כוח - ל"גבר גבר" יש ניחוח כוחני,
בית טוב נזהר מלהחמיא לבניו "להרים להם…" - ושמישהו אחר כבר יוריד.
אהה ועוד אחד אחרון (רק כי מאוחר)
בבית טוב מפנים מבט גם החוצה, מחוץ לבית -
אם ישנן סיטואציות מסוכנות או מסכנות לא נשארים אדישים אליהן,
ובטח לא לוקחים בהן חלק רק כי "אני בלאו הכי כאן…"
ואולי הכי חשוב לומר: על הכל מתחילים להתאמן בגיל 0, ולאורך כל הדרך!
רוצים לדעת אם בית הוא טוב? תסתכלו על הנערים שצומחים בו,
בית טוב מצמיח נערים טובים - זה המבחן, ולא להיפך!
כמה הקלה הרגשתי כשהבנתי שהנערים שהשתתפו באונס הם מבתים טובים.
לא הכל אבוד - הבית שלהם, לפחות, טוב.
אז זהו, לא באמת, לא ממש, משהו שם...איך לומר? אין לי מילים!
יש פה פער שאני לא יכולה להכיל: אנס מבית טוב -
כי איך זה יכול להיות שבית טוב מצמיח בתוכו מישהו,
שלוקח לעצמו את גופו של אדם, משתמש בו כאילו היה נייר עיתון.
אז מה זה בית טוב?
בית שמחנך לערכים
בית שיש בו הורים שמסמנים דרך
בית שיש בו שיח על אסור ומותר
שיש בו ראיית האחר - בכל עניין ("זה בסדר מבחינתך?")
שיושביו לא דורכים אחד השני. להיפך.
בית שיש בו אכפתיות אחד כלפי השני.
בית שיש בו לפחות הורה אחד שמתעניין, שיודע מה קורה עם ילדיו,
הורה שהאכפתיות והאהבה שלו מצמיחה ילדים שיודעים מה הם שווים,
ילדים שבטוחים בעצמם מספיק,
דבר שמאפשר להם לא להיות אחד מהחבר'ה - האלה(!) בסיטואציה כזאת,
הורה שהנוכחות שלו באפיזודות רבות בהתבגרות הנער,
מווסתת את יצריו הגואים - שותלת לו תמרורי אזהרה:
עם מי לא? למה לא? מה ההבדל בין מה שרואים במסכים לבין מה שקורה במציאות!
למילים יש כוח - ל"גבר גבר" יש ניחוח כוחני,
בית טוב נזהר מלהחמיא לבניו "להרים להם…" - ושמישהו אחר כבר יוריד.
אהה ועוד אחד אחרון (רק כי מאוחר)
בבית טוב מפנים מבט גם החוצה, מחוץ לבית -
אם ישנן סיטואציות מסוכנות או מסכנות לא נשארים אדישים אליהן,
ובטח לא לוקחים בהן חלק רק כי "אני בלאו הכי כאן…"
ואולי הכי חשוב לומר: על הכל מתחילים להתאמן בגיל 0, ולאורך כל הדרך!
רוצים לדעת אם בית הוא טוב? תסתכלו על הנערים שצומחים בו,
בית טוב מצמיח נערים טובים - זה המבחן, ולא להיפך!