חופש גדול הוא לפעמים לא פחות מכאב ראש גדול להורים. למה?
המון זמן פנוי, מעט מסגרת מגבילה ומכוונת.
בוחרת להקדיש הפעם את ההתבוננות שלי למתבגרים ( ו' – י"ב) והוריהם.
נכון, הם כבר עצמאיים, אין צורך בקייטנות או בטרטור חוזר של סבא וסבתא,
ובכל זאת, המון זמן פנוי למלא, שיגרה של חופש שמוכתבת מעצמה, ויוצרת אצלנו ההורים המון רגשות סותרים.
למה?
· בעוד שאנחנו המבוגרים מייחסים חשיבות גדולה ללימודים של ילדינו, אנחנו לא נוטים לייחס משמעות גדולה לפנאי שלהם (אנחנו אפילו חוששים שהפנאי ירחיק אותם, ממה שחשוב באמת – הלימודים).
· וגם – הפנאי של המתבגרים שלנו הוא בד"כ טריטוריה פרטית שלהם, הם שומרים עליה בקנאות ומרחיקים אותנו ממנה.
ואנחנו? חווים אובדן שליטה, וזה מפעיל בנו דאגה וחוסר נוחות.
אז מה קורה כאן?
מבוגרים – תובעים מהילדים השקעת זמן ומוטיבציה בעיסוק המרכזי שלהם – הלימודים.
המתבגרים – משקיעים זמן רגש ומוטיבציה גדולה דווקא בעיסוקי הפנאי שלהם.
ויש לנו כמה טעויות כאן:
§ לעיסוקי הפנאי של הילדים יש תפקיד עצום בעיצוב הזהות שלהם, ברכישת מיומנויות שלא לומדים בבית ספר, בהבעה העצמית והיצירתית שלהם, והוא מספק הנאה, מוטיבציה חיובית ויכולת לאהוב את עצמך. ואנחנו המבוגרים לפעמים, מחמיצים את כל התועלות האלו ומתייחסים לעיסוקי הפנאי כשוליים, כנלווים, כמותנים בדבר (אם לא תשתפר בלימודים...), כבטלה.
§ לבקר את העדפות שלהם. שופטים את העיסוק שלהם על פי יעילות ("לא חבל לך על הזמן?"), התאמה לכישורים שלהם ("תגיד, זה לא קצת קטן עליך המשחק הזה...?").
§ משדרים להם מסרים שלא מעודדים אותם או את הפעילויות שלהם.
§ מגבילים את הפנאי או שוללים אותו, בגלל קושי בתחום אחר בחיים, כמו לימודים או תרומה בבית (בעוד שעדיף שנתייחס לכל תחום בהפרדה מוחלטת – כי שניהם חשובים.).
ובנימה אישית,
כאמא למתבגרת אני שמה לב איך עודף בשעות הפנאי שלה הופך אותי לדרוכה יותר, חוששת מהשעמום שלה, חוששת כשנעלמת ליום בדרך לים עם עצירה בקניון וחוזרת סחוטה יבשה ומורעבת, חוששת מכך שבוחרת לא ללכת לצופים, חוששת מחשיפתה לתכנים שעלולים לעוות או לפגוע בדימוי העצמי שלה, בהבנת העולם שלה, חוששת מזמן אבוד, חוששת שתידבק הספה לחיקה...
חוששת ושותקת. מבינה שהחששות – שלי הן.
מעודדת אותה לגוון את העיסוקים, מנסה לזמן לה גיוון, ובעיקר מזכירה לעצמי עד כמה פנאי יכול להיות גם מועיל ובעל ערך אמיתי בכל מה שקשור לרכישת ידע על דברים שלא לומדים בבית ספר אבל חשובים לחיים.
נמנעת מביקורת, נמנעת משיפוט, מבינה שלא בהכרח יודעת יותר טוב ממנה, מה יותר טוב – בשבילה.
פעילות הפנאי של ילדים ומתבגרים עונה על הצורך בפעילות חברתית, עונה על הצורך לגבש זהות, טעם והעדפה, ועל הצורך לבחון יכולות ומיומנויות רבות ומגוונות, וגם מספקת תגמול מיידי בצורת הנאה, חיזוק חברתי וחוויה חזקה בהווה, ולא פחות חשוב פעילות הפנאי מאפשרת למתבגרים שלנו לנוח ולצבור כוחות.
פנאי של מתבגרים:
משחקי מחשב טלוויזיה סדרות אינטרנט טלפון
רשתות חברתיות מסיבות קניות פגישות עם חברים
פעילות התנדבותית תנועת נוער ספורט קבוצתי ספורט אישי
למידה כתיבה קריאה נגינה פעילות אומנותית
תחביב טיפוח עצמי בילוי משפחתי עזרה בבית
לבד עבודה בתשלום
תעשו לכם חופשה נעימה J