מבולבלת וחסרת אונים הגעת אלי,
בחורה אינטליגנטית, יודעת משהו על החיים.
ארבעה ילדים יש לך,
הבכור בן 7.5.
גירושים קשים, מלחמות אין קץ.
הבכור מורעל בהתמדה ובקפידה – נגדך.
זה מצליח לו – למרעיל.
בכורך "לא סופר אותך!".
וזה החלק הטוב.
הוא מכיר כמה שטיקים ואינטריגות מעולם המבוגרים,
"אל תגעי בי! את מרביצה לי!!!" הוא צועק כשאת רק מתקרבת למרחק 60 ס"מ.
ואת...מעולם לא הרמת עליו יד.
להיפך.
מעולם לא הצבת לו גבול ברור!
למעשה, הוא עושה מה שהוא רוצה.
יוצא ובא מהבית,
לוקח מהמקרר את מה שמתחשק לו,
בלי התאמה לשעה ולארוחה,
בלי להתחשב באחים האחרים שלו...(לוקח גם את שלהם).
מכה, דוחף, מקלל כרצונו – את אחיו, אותך.
מי יעמוד מולו?
ממריד גם אותם כשהם מנסים להישמע לך :
"לא! אל תאמינו לה! אל תלכו איתה, היא סתם שקרנית!!",
מנהיג כנופיה צעיר.
תמיד, תמיד, לפנות בוקר מזדחל למיטתך,
לחיבוק של כח לנפשו הצעירה, המאותגרת.
תמיד – את שם בשבילו.
זה גם הרגע האחד שאת לא שקופה לו.
הייתם מאמינים עד כמה יש בכוחה לשנות?
הייתם מאמינים שאפשר לתקן?
לשקם?
להבין ?
לבנות מחדש ?
לבחור אחרת ?
להתנהג אחרת ?
להציל אותו, אותה, אותם, אותי.
לשנות את התגובות שלנו, את המחשבות שלנו, את ההבנה שלנו,
זה בסופו של דבר – לשנות את הילד שקשה לנו איתו.
לשנות את ההתנהגות של הילדים שלנו.
להפוך מ"הורה שקוף" להורה משמעותי, זה בידיים של כל אחד מאיתנו.