ילדים לפעמים:
מאמצים את התוקפנות כאסטרטגיה להסתדר ולהצליח להשתלב.
לא מצליחים ליצור לעצמם מקום בחברת הילדים.
מתנהגים את מה שהם מרגישים,
פוחדים מסירוב, מדחייה, מחוסר שיתוף פעולה איתם, ולכן הם נמנעים ומתבודדים.
קולם לא נשמע - למרות שיש להם הרבה מה להגיד.
מרגישים שקופים בחברת הילדים, לא חשובים.
מודדים את עצמם ביחס לאחרים וערכם העצמי יורד.
מזניחים כל משימה (לימודים, משפחה, חוגים) בניסיון להשתלב בחברת הילדים.
הורים לפעמים:
מבקרים את ילדיהם מתוך רצון אמיתי וכן לעזור להם להשתנות,
ממהרים לעזור לילדיהם בפתרונות שנכונים להם עצמם,
לא ממש יודעים מה מקומם החברתי של הילדים שלהם,
לא ממש יודעים במה הילדים שלהם מתקשים - בזירה החברתית,
מרגישים שדווקא בתחום החברתי הם חסרי אונים מול הילדים שלהם,
לא מצליחים לעזור לילדיהם למצוא את מקומם בחברת הילדים.
העולם החברתי הוא עולם ומלואו.
הוא בא לידי ביטוי בין חברים - זה ברור,
הוא מתבטא בבית - ביחסים בין ההורים, האחים, ובין הורים לילדים.
הוא מתבטא במסגרות החינוכיות,
וביחסים עם סבא וסבתא.
העולם החברתי של כל אחד מאיתנו מורכב מ
אמונות, מחשבות, רגשות, דעות וצרכים.
לפעמים אנחנו מודעים אליהם, לפעמים פחות.
יש ילדים שנולדו עם הבנה חברתית גבוהה,
אינטליגנציה חברתית - קוראים לזה,
אלו אותם ילדים שכולנו פוגשים פה ושם,
רואים אותם מלהטטים עם גדולים כקטנים,
מדברים בחופשיות עם כל נוכח,
שולפים בקלות פתרונות באי הסכמות,
פורחים וסמוקים מאושר בחברת אנשים.
אבל לא כולנו כאלה.
עבור מרביתנו העניין החברתי הוא ניסוי וטעיה,
לפעמים מצליח לנו, ואנחנו אפילו לא יודעים למה…
לפעמים נשברים לנו יחסים, או סתם לא מצליחים להתחבר,
וגם במקרה זה, רב הנסתר...ורב הכאב,
וכשאנחנו הופכים להורים שהיחסים החברתיים של הילדים חשוב להם מאד,
מתעצם הנסתר, והכאב - אפילו יותר.
ואת כל המילים האלו כתבתי בשביל להעביר אליכם מס' מסרים פשוטים:
ילדים שונים זה מזה אבל לכל ילד יש את ההתמודדויות והאתגרים שלו.
התחום החברתי מאד רגיש אצל רובנו כהורים.
מתוך הרגישות הזאת אנחנו עושים לא מעט שגיאות, כי פועלים ממקום של כאב, כי שוכחים לפעמים שבכל זאת הילד שלנו הוא לא אנחנו.
העולם החברתי של ילדים מקיף אותו בכל מפגש אנושי ומלווה אותו לאורך כל החיים.
ההתייחסות שלנו כהורים לתחום החברתי של הילד שלנו, התגובות שלנו, התיוגים, העזרה והעצות - היא קריטית.
אז, בואו נעשה את זה נכון עד כמה שאפשר.