אל תיקחי את זה אישית

כשראיתי שנפגעת ממשהו שאמרו לך

ושאת לוקחת את זה יותר "קשה"

ממה שחשבתי שאת צריכה לקחת את זה,

שוב התבלבלתי...

ניסיתי להסביר לך למה זה לא כזה נורא - כדי שתתרגשי מזה פחות,

זה כמובן לא עזר לי...

אם רק יכולתי לתפור לך חליפת מגן שתעבה את עורך ותגן על נפשך,

ממילים רעות, משפטים סתומים, שברי רעיונות כואבים,

בעולם וירטואלי ובזה שאפשר לגעת...

חליפה שתלך אתך לכל מקום, חורף קיץ סתיו אביב.

במקום חליפה אתן לך דרך שתגן עליך,

שתרחיק את המלים הרעות ממך -

ילדה שלי, כשמישהו אומר לך משהו,

אל תמהרי לקחת את זה אליך-

להפוך את זה לשלך.

משפט תועה אם יגיע אליך,

שיגרום לך להתעצב, להיעלב,

לכעוס, או להרגיש מוטרדת ופגועה,

אל תמהרי לקחת.

תקשיבי שוב, הפעם יותר טוב,

ילדים ומבוגרים מדברים את הצורך שלהם.

יש כאלו שהדרך שלהם להרגיש מוצלחים

היא לגרום לאחרים להיכשל,

יש מי שהדרך שלו להיות שמח

היא לגרום לאחרים להתעצב,

יש כאלו שהדרך שלהם להרגיש חזקים

היא לגרום למישהו אחר להיות חלש,

יש מי שהדרך שלו להרגיש ביטחון

היא לגרום לאחר להרגיש בחוסר.

כמו אנשים – כך גם ילדים.

ילדתי האהובה, כשאת פוגשת את הילד

שרוצה להרגיש ביטחון ולכן מזלזל,

שרוצה להרגיש חלש ולכן מחליש,

שרוצה להרגיש משועשע ולכן מעציב,

שרוצה להרגיש מוצלח ולכן מכשיל.

תכווני תמיד את מבטך ושמיעתך,

להקשיב לרצון שמעבר למלים,

כי אל ילד או מבוגר שמזלזל מתוך רצון להרגיש ביטחון,

קל יותר להתייחס בחמלה ופחות בכעס,

קל יותר להבין שרק במקרה -

את זאת שעמדת במטווח המשפט התועה שירה פיו!

פשוט תשאירי את זה שם,

אל תיקחי את זה,

ובטח לא אישית.